העולם ירצה לשכוח את האולימפיאדה הזו, שנערכה בבועה ומול יציעים ריקים בגלל הקורונה (המגפה גם דחתה הכל בשנה ל־2021), אבל ישראל נוצרת בליבה את המשחקים הטובים בתולדותיה: ארבע מדליות, כולל שתיים מזהב בענפי הליבה, באדיבות מתעמל הקרקע ארטיום דולגופיאט והמתעמלת האמנותית לינוי אשרם בהופעת חייה. וגם: ג'אנמרקו טאמברי האיטלקי ומוטאז בארשים הקטארי מסכימים לחלוק זהב בקפיצה לגובה ונפרדים בחיבוק מקסים, וסימון ביילס מתפרקת מנטלית ומוכיחה שהיא אנושית למרות הכל
האולימפיאדה מגיעה לראשונה לדרום אמריקה. סימון ביילס הופכת לכוכבת-על עולמית עם חמש מדליות, ארבע מהן מוזהבות. אוסיין בולט הוא הראשון בהיסטוריה שמשלים דאבל ב-100 ו-200 מטר בשלוש אולימפיאדות רצופות. בבריכה, קייטי לדקי מציגה את אחד המשחים הגדולים בהיסטוריה ומורידה כמעט שתי שניות משיא העולם ב-800 מטר חופשי. כרישה.
שש מדליות של מייקל פלפס הופכות אותו לשיאן המשחקים האולימפיים עם 22 (זה עוד יגדל), אבל לונדון היא אולימפיאדה בסימן נשי. סעודיה, קטאר וברוניי שולחות ספורטאיות, וכך נקבע שלכל מדינה משתתפת הייתה מתישהו נציגה. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה בכל ענף יש תחרות לנשים. גבי דאגלס הופכת למתעמלת השחורה הראשונה שזוכה בזהב בקרב-רב, שנים לפני שתחשוף כי הייתה אחת מקורבנות לארי נסאר.
האולימפיאדה המדהימה מכולן בכל מה שקשור להישגים אישיים. מייקל פלפס משתתף בשמונה משחים, מנצח בכולם ושובר את השיא של מארק ספיץ למדליות זהב באולימפיאדה אחת. אוסיין בולט חורך את המסלול עם שיאי עולם גם ב-100 וגם ב-200 (את הזהב בשליחים ייקחו לו רטרואקטיבית כעבור שנים בגלל חבר ג'מייקני מסומם, נסטה קרטר). אז מה יותר מרשים? תחליטו אתם.
הכל יש לנו באולימפיאדה הזאת: זהב היסטורי לישראל (מיסטר מיסטרל, גל פרידמן); זהב ראשון לסין באתלטיקה (ליו שיאנג, 110 מטר משוכות); מרתוניסט ברזילאי שמותקף על ידי כומר חמישה קילומטרים לפני הסיום, מאבד מומנטום ונשאר רק עם ארד; ונבחרת חלומות אמריקאית שמותקפת על ידי מאנו ג'ינובילי וחבריו הארגנטינאים בחצי הגמר - ומאבדת את הזהב לראשונה מאז שהחלה לשתף מקצוענים מה-NBA.
מריון ג'ונס היא הכוכבת הגדולה עם חמש מדליות, שלוש מתוכן מזהב, אבל בשלב הזה אף אחד עוד לא יודע שהשתמשה בחומרים ממריצים. שנים מאוחר יותר היא תודה באשמה, יילקחו ממנה כל המדליות - והיא אפילו תשב בכלא. החותר הבריטי סטיב רדגרייב זוכה בזהב אולימפיאדה חמישית ברציפות - והמלכה אליזבת' מעניקה לו תואר אבירות.
כל המדינות שהוזמנו שולחות נציגים, כולל הרשות הפלסטינית. מוחמד עלי מדליק את הלפיד ומקבל מדליית זהב חדשה, דונובן ביילי משקם את הגאווה הקנדית הפצועה מפרשת בן ג'ונסון, בשיא עולם בריצה ל-100 מטר. קרל לואיס ומייקל ג'ונסון מספקים הופעות גדולות, אנדרה אגאסי הופך לטניסאי הגבר הראשון שמחזיק בגראנד סלאם ובזהב אולימפי.
לראשונה אחרי שלושה עשורים, אף מדינה לא מחרימה את המשחקים. ג'ודו הופך לספורט אולימפי גם לנשים, ויעל ארד שמה אותנו על המפה עם מדליה היסטורית. ויטלי שרבו מחבר המדינות (לשעבר ברה"מ) זוכה בשש מדליות זהב בהתעמלות, כולל ארבע ביום אחד - שיא אולימפי לספורטאי. ועדיין, ברצלונה תיזכר קודם כל בזכות הדרים טים של ג'ורדן, מג'יק ובירד - הנבחרת הכי גדולה בהיסטוריה. לא רק בכדורסל, בהכל.
בן ג'ונסון מנצח את אויבו המושבע קרל לואיס בגמר ה-100 מטר, אבל כל מי שרואה את השרירים המתפקעים והעיניים האדומות של הקנדי מבין שמשהו פה לא בסדר. ואכן, בדיקת הסמים אומרת את דברה, והזהב נשלל. פלורנס גריפית-ג'וינר, אלופת ה-100 וה-200, דווקא לא נתפסת. כעבור עשור היא תלך לעולמה בגיל 38, ותיקח את השמועות איתה לקבר עם מותה בטרם עת. גיסתה, ג'קי ג'וינר-קרסי, קובעת בקרב 7 שיא עולם שמי יודע מתי יישבר.
סין משתתפת במשחקים האולימפיים אחרי 32 שנות היעדרות, אבל הסובייטים והמזרח גרמנים מגיבים לחרם של 1980 עם אחד משלהם. האמריקאים מנצלים את זה ל-83 מדליות זהב – שיא כל הזמנים. שתיים מהן שייכות לאמן הקפיצות למים גרג לוגאניס, וארבע לקרל לואיס שמשחזר את ההישג של ג'סי אואנס מברלין (מינוס הדיקטטור ביציע).
פלישת ברית המועצות לאפגניסטן היא הטריגר לחרם הגדול ביותר על המשחקים. כ-60 מדינות, בראשן ארה"ב כמובן (אבל גם ישראל, כן?), מוותרות על התענוג האולימפי ומשאירות את הזירה לסובייטים, שגם בזכות כאוס ביציעים והחלטות שופטים משונות משתלטים על 80 מדליות זהב מתוך 195 שחולקו. פודיום עם כוכבית.
בגיל 14 הופכת נדיה קומנץ' לראשונה שמקבלת ציון 10 מלא מכל השופטים. לוח התוצאות בתרגיל המקבילים המדורגים לא עומד בזה: יש בו מקום לשלוש ספרות בלבד, והוא מראה "1.00". הרומנייה חוזרת על המבצע שש פעמים נוספות, בדרך לשלוש מדליות זהב. ואצלנו, אסתר רוט-שחמורוב הופכת לאתלטית הראשונה בגמר אולימפי - מקום שישי ב-100 מטר משוכות. עד היום היא חושדת בחמש המזרח-אירופיות שהקדימו אותה.
מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" חודרים למגורי המשלחת הישראלית, רוצחים שני ספורטאים, לוקחים עוד תשעה כבני ערובה ומחסלים גם אותם בניסיון חילוץ כושל של המשטרה הגרמנית. האירוע הטראגי בתולדות המשחקים לא מונע החלטה שערורייתית: התחרויות מתחדשות אחרי יום הפסקה אחד. מארק ספיץ שוחה לשבעה שיאי עולם ולשבע מדליות זהב, אבל עבורנו מינכן תמיד תהיה אולימפיאדת הי"א.
האוויר הדליל במקסיקו סיטי עוזר לאתלטים מסוימים, בעיקר בריצות הקצרות, ופוגע באחרים, במיוחד בריצות למרחקים הארוכים. בוב בימון מרחף לשיא עולם פסיכי בקפיצה לרוחק - 8.90 מטר, שיחזיק מעמד 23 שנה. החידוש הגדול הוא בדיקות לגילוי סמים, והמושעה האולימפי הראשון הוא השבדי האנס-גונאר ליליינוואל (קרב 5 מודרני). רמאים, נמאסתם.
האולימפיאדה הראשונה באסיה מסמלת את חזרת יפן לחברה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השנייה. דרא"פ מורחקת לראשונה מהמשחקים בעקבות משטר האפרטהייד. מחשבים נכנסים לשימוש לחישוב תוצאות, ושיאים אולימפיים רבים נשברים: ב-17 מתוך 36 תחרויות האתלטיקה (הבולט הוא פיטר סנל מניו-זילנד עם זהב ב-800 ו-1,500 מטר) ובכל תחרויות השחייה.
המתאגרף קסיוס קליי זוכה במדליית זהב, שחולקה לראשונה עם שרשרת ולא בקופסה. כשיחזור לארצו ולא יורשה לשבת במסעדה בגלל צבע עורו, ישליך אותה לנהר וישנה את שמו למוחמד עלי. אבבה ביקילה האתיופי הופך למנצח האולימפי האפריקאי השחור הראשון, וגם האצנית וילמה רודולף, המכונה "האיילה השחורה", שזוכה בשלוש מדליות זהב משלה.
האולימפיאדה הראשונה שנערכת בחצי הכדור הדרומי. המרד ההונגרי כנגד שליטת ברית המועצות במדינה גורם למתח עצום בין ספורטאים משתי המדינות, והשיא מגיע במשחק כדורמים שבו מוחלפות אינסוף מהלומות וזוכה לכינוי "דם במים". באולם ההתעמלות מככבת המתעמלת היהודייה-הונגרייה אגנס קלטי, שזוכה בארבע מדליות זהב. בעתיד היא גם תגיע לישראל ותעזור לפתח את הענף במדינה.
אמיל זטופק (מימין), "הקטר הצ'כי", מנצח גם בריצה ל-5,000 מטר, גם במרחק הכפול וגם במרתון - בניסיון הראשון בחייו לרוץ את המרחק - והופך לאגדה. יפן ומערב גרמניה מורשות להשתתף שוב במשחקים לראשונה מאז זוועות המלחמה, ברית המועצות עורכת הופעת בכורה וגם מדינה קטנה וצעירה בשם ישראל, שהמשלחת שלה כוללת 26 ספורטאים. רק תנו לנו 40 שנה וגם תראו מדליה.
בירת בריטניה עדיין הרוסה מהמלחמה, והאווירה קודרת. לא נשברים שיאי עולם באתלטיקה ואחד בלבד נשבר בבריכה, בה שולטים האמריקאים שמנצחים בכל תחרויות השחייה והקפיצות למים. את תשומת הלב העיקרית תופסת פאני בלנקרס-קון (מימין), עקרת בית הולנדית בת 30 ואמא לשניים, שזוכה בארבע מדליות זהב, כולל בריצות ל-100 ול-200 מטרים. היא זוכה לכינוי "עקרת הבית המעופפת" והופכת למותג.
האולימפיאדה כזירת הראווה של היטלר. היהודים מחרימים, הנאצים מנסים להוכיח את תורת הגזע, אבל האתלטים השחורים "מפריעים". הקהל מריע כשג'סי אואנס (ארבע מדליות זהב) פוסל פעמיים במוקדמות הקפיצה לרוחק. בעצת יריבו הגרמני לוץ לונג, הוא מתחיל לרוץ מנקודה אחרת ועולה לגמר. השניים נותרים חברים עד שלוץ נהרג במלחה"ע השנייה.
החידושים: כפר אולימפי ופודיום. כוכבת המשחקים: בייב דידריקסון-זכריאס (מימין). במבחנים האמריקאיים היא ניצחה בחמישה מקצועות שונים, אבל באולימפיאדה הזו כל ספורטאית מוגבלת לשלושה מקצועות מקסימום. היא הופכת לאישה הראשונה בהיסטוריה שזוכה במדליה אולימפית בריצה (זהב ב-80 מטר משוכות), הטלה (זהב בכידון) וקפיצה (כסף בגובה), הישג שלא ישוחזר לעולם.
לראשונה נכנסות לאולימפיאדה תחרויות אתלטיקה והתעמלות מכשירים לנשים. מספר המשתתפות במשחקים כפול מאשר בפריז, אבל תקרית בריצה ל-800 מטר גוררת האשמות כנגד התאחדות הספורטאיות החדשה: מספר אתלטיות מתמוטטות מתשישות בסיום, מה שמוליד את התפיסה שהמרחק ארוך מדי עבור נשים. כתוצאה מכך, עד שנת 1960 הן לא יורשו לרוץ מרחק גדול מ-200 מטר. טוב שלא אמרו להן לחזור למטבח.
הסיפור המרכזי במשחקים הוא השליטה הפינית בתחרויות האתלטיקה. "הפינים המעופפים", בראשות פאבו נורמי שזוכה בחמש מדליות זהב, מנצחים ב-11 תחרויות שונות. אורך מסלול ריצת המרתון נקבע סופית על 42,195 מטר - המרחק בין אתונה לעיר מרתון בימי יוון העתיקה (שבה, אגב, לא עשו את המרחק הזה בטרמפים).
האולימפיאדה מתקיימת לאחר מלחמת העולם הראשונה, והמדינות שהפסידו בה אינן מוזמנות. לראשונה מונף הדגל האולימפי ונשמעת הסיסמה "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". הסייף האיטלקי נדו נדי (משמאל) זוכה בחמש מדליות זהב, הכי הרבה באולימפיאדה אחת נכון לאותם ימים. הוא יחזיק בשיא יותר מ-50 שנה, עד ששחיין יהודי אגדי יעקוף אותו במינכן. מהשפיץ עד הספיץ.
המשחקים מכונים "עבודת אמן שבדית" בזכות סדר וארגון חסרי תקדים. בפעם האחרונה מחולקות מדליות מזהב לפני המעבר לציפוי זהב, ובפעם הראשונה מדידת הזמן נעשית באמצעים אלקטרוניים. כוכב המשחקים הוא האתלט האמריקאי ממוצא אינדיאני גים ת'ורפ, שמנצח בקרב 5 ובקרב 10. בהמשך יישללו ממנו המדליות בטענה שלא היה חובבן כנדרש, ויחלפו עוד בערך 70 שנה לפני שהעוול יתוקן והן יוחזרו לצאצאיו. מוטב מאוחר.
בפעם האחרונה מופיעים באולימפיאדה שופטים מהמדינה המארחת בלבד. אחת הסיבות לכך היא העימותים הרבים בין השופטים הבריטים לספורטאים האמריקאים. בגמר ריצת ה-400 מטר נפסל המנצח ג'ון קרפנטר בנימוק שחסם רץ אחר. שני האמריקאים האחרים שהעפילו לגמר מחרימים את המרוץ החוזר. חתיכת סולידריות.
ספורטאים רבים לא משתתפים במשחקים בגלל מלחמת רוסיה–יפן. מבין אלה שכן משתתפים, לא כולם שומרים על הגינות: פרדריק לורז מנצח בריצת המרתון המפרכת, שאצלו היא קצת פחות מפרכת, כי את מרבית המסלול הוא עובר בכלל במכונית. האמריקאי חוגג על קו הסיום, אבל התרמית מתגלה והתואר עובר לבן ארצו תומאס היקס (במרכז), שנזקק במהלך הריצה לחיזוק בדמות שתיית ברנדי. כל אחד והחומרים הממריצים שלו.
באולימפיאדה השנייה, נשים משתתפות לראשונה. התנאים גרועים, הדשא עליו רצים האתלטים לא שווה בגובהו בכל חלקיו, ותאי טלפון שבורים משמשים כמשוכות. הבלגן הארגוני מקשה לקבוע בוודאות מי האלופה האולימפית הראשונה: השייטת הלן דה פורטאלה (בתמונה), הטניסאית שרלוט קופר או שחקנית הגולף מרגרט אבוט.
האולימפיאדה הראשונה של העת החדשה, בייסודו של הברון פייר דה קוברטן, היא אירוע הספורט הגדול ביותר שראה העולם עד היום. ספורטאים מ-12 מדינות מתחרים בתשעה ענפים, וקופץ המשולשת האמריקאי ג'יימס קונולי מוכתר כאלוף האולימפי הראשון. הקטע של המדליות קצת מבלבל: המנצחים מקבלים מדליית כסף וענף עץ זית, הסגנים ארד, והמקום השלישי מסתפק במחמאות. אה, והכניסה לנשים אסורה.